התמכרות לריטלין

כולנו חיים היום בקצב מהיר, צריכים להגיע לתוצאות מהירות, להצליח, להתקדם, לכבוש עוד פסגה ולהגיע לעוד שיא, כפועל יוצא מכך, הרבה מאוד ילדים מאובחנים כבעלי הפרעות קשב למיניהם, כחסרי מנוחה, כסובלים מאי שקט ולכן גם השימוש בתרופות פסיכיאטריות ובכדורי הרגעה, דוגמת ריטלין, הוא נפוץ מאוד והסטטיסטיקה מדברת על כמעט כל ילד רביעי שבידיו מרשם, חוקי ומאושר, לריטלין עקב היותו לוקה בהפרעת ADD מסוג כלשהו.

ובכן, ריטלין, כמו כל תרופה אחרת, הוא סם וכמו כל סם, גם הוא ממכר והופך להיות, עד מהרה, לחלק משמעותי, משמעותי מדי, בשגרת החיים של המתמכר. הוא כבר לא מסתפק בכדור אחד ליום, כפי שרשם הרופא, הוא כבר מעדיף לכתוש אותו ולהסניף אותו כמו  קוקאין על מנת להגיע לתוצאות אפקטיביות יותר, הוא חווה תחושות של התעלות והתמוטטות, Ups and Downs, וסממנים אחרים של התמכרות לכל דבר- הוא מרגיש כאב פיזי כאשר הוא לא בהשפעת התרופה וכאב פיזי בשל השפעות התרופה, זהו מעגל התמכרות ועליו אדבר במאמר זה.

פרופ' פנחס דנון – פסיכיאטר – מדבר על התמכרות לתרופות וכדורי שינה, הרגעה וקנאביס רפואי
על מה בעצם משפיעים התרופות במוח
עד כדי כך שגורמים לנו להתמכר להם

 

הריטלין, כמו שאר התרופות המשמשות לויסות הפעילות המוחית והמשפיעות על הפרעות קשב וריכוז, שייך לקבוצת  האמפטמינים, שהם חומרים המזרזים שחרור נוירון בשם דופמין האחראי על ייצור תנועה בגוף, הגברת ריכוז ועוררות תחושות חיוביות בעקבות ביצוע פעולה. אלו אלמנטים המייצרים תחושות של אופוריה, עונג ועליצות, ואלו, כמובן, תחושות שתמיד רוצים ושואפים להגיע אליהן ולהתחבר אליהן ולכן זהו "מעגל קסמים" שקשה מאוד להשתחרר ממנו. אי אפשר, למעשה, להגיע לתחושות הללו ללא שימוש בתרופה ולאחר שהשפעתה פגה, הנחיתה הופכת לכואבת ולמייסרת, מה שמביא את המשתמש לרצות לחזור ולצרוך אותה על מנת להגיע, שוב, לאותה אופוריה.

תסמינים

לשימוש לא מבוקר, לא נכון ולא אחראי בתרופות כגון ריטלין ישנן השפעות לוואי שיכולות לנוע מהשפעות לא נעימות אך זניחות יחסית ועד לתופעות קשות ואפילו מסכנות חיים. במקרים חריגים ריטלין יכול לגרום לדיכאון ומחשבות אובדניות, קוצר נשימה, עצבנות, חוסר מנוחה, עילפון והזיות. בטווח הארוך שימוש מוגבר בריטלין עלול לגרום להיצרות כלי הדם, בעיות בכבד והתמכרות. מכורים לריטלין נוהגים לפתח חרדה, תחושת אי שקט, נדודי שינה, בחילות וטיקים. במקרים קיצונים סובלים מהתקפים פסיכוטיים ותחושת רדיפה.

אפשרויות טיפול

משך פעולתו של ריטלין הוא בין שלוש עד ארבע שעות. התרופה מגיעה בצורת כדור של 10 מ"ג. המינונים נקבעים על ידי הרופא המטפל ויכולים לנוע בין 0.75 מ"ג (3/4 כדור) ועד 35 מ"ג (3.5 כדורים). ניתן לשבור את הכדורים לחצאי ורבעי כדור, מבלי לפגוע ביעילות התרופה. חשוב להדגיש כי, במצבים של הפרעות אמיתיות ושל שימוש נכון ומבוקר במרשם הניתן על ידי נוירולוג או פסיכיאטר מורשים ומוסמכים, לריטלין יש השפעה חיובית ואפקטיבית על התנהגות, על יכולות ועל הישגים. אפשר גם לטפל בהתמכרות מאוחרת בדומה לטיפול בהתמכרות לכדורים פסיכיאטריים דומים. זהו טיפול פסיכולוגי בעיקרו המתייחס לנסיבות שהובילו, מלכתחילה, לצורך להשתמש בריטלין ובמקביל צריך ליווי של פסיכיאטר שינחה כיצד להתחיל ולהוריד מינוני שימוש על מנת למנוע את הנזק שבהפסקה מיידית ופתאומית של התרופה. את הריטלין אפשר לקחת עד שלוש פעמים ביום.

למרות הנחיצות הרפואית בטיפול תרופתי לפתרון הפרעות מסוג קשב, ריכוז והיפראקטיביות, אין להסתפק אך ורק בו מכיוון שסימפטום עיקרי של הפרעות אלו מקורו בתחום הרגשי ולכן חשוב להוסיף, על הטיפול התרופתי, גם טיפול רגשי, לשם העצמת האפקטיביות וההגעה לפיתרון אופטימאלי ומהיר. בעוד הטיפול התרופתי מסייע להתמודדות עם ההשפעות הגופניות של ההפרעה, הטיפול הרגשי מסייע להתמודדות עם הקשיים הנפשיים, כגון תחום הדימוי העצמי, מערכות היחסים ועוד.