הפרעת חרדה כללית

חרדה כלליתחרדות ודאגות מהוות חלק נורמלי מהחיים שלנו. למשל, החלפת מקום עבודה תעורר דאגה אצל מרבית האנשים. חרדה הנה רגש אנושי נפוץ ונורמלי ובמידה המתאימה.
החרדה מניעה אנשים באופן חיובי כמו להתכונן למבחנים או לסיים משימה בעבודה, אך עודף חרדה זה יותר מפרפרים בבטן.

עודף חרדה הנו הפרעה אמתית, אשר עלולה לגרום לתחושות גופניות לא נעימות ולשבש את מהלך החיים.
כאשר הדאגה מתמשכת, בלתי מציאותית והופכת להיות דבר שבשגרה, יתכן והאדם סובל מהפרעת חרדה כללית תמידית (GAD).

חרדה מציאותית, כגון דאגות כלכליות לאחר איבוד משרה, אינה סימן להפרעת חרדה, אך דאגה עודפת וממושכת, בשל תחושה ממאורעות שלא סביר שיתרחשו, יתכן ומהווה חלק מהפרעות חרדה.

הפרעת חרדה כללית  GAD – Generalized Anxiety Disorder

בסיס הפרעה זו, GAD, הוא דאגה מתמשכת, שאינה קשורה למצב או מחלה.
ה – GAD מאופיינת בדאגה עודפת או בלתי מציאותית הכוללת לפחות שני תחומים נפרדים מחיי היומיום, כגון: בריאות, כסף, משפחה או קריירה, ונמשכת שישה חודשים או יותר.
אנשים הסובלים מ – GAD חווים גם מגוון קשיים גופניים ורגשיים. למשל, תיתכנה התופעות הבאות: רעד, חולשה כללית, רגישות או כאבי שרירים, אי שקט, נדודי שינה, הזעה, כאבי בטן, שלשולים, הקאות, צמרמורת, סחרחורת, קשיי ריכוז, עצבנות ורגזנות.

דאגה והפרעת חרדה כללית

אנשים הסובלים מהפרעת חרדה דואגים לעתים קרובות ובעצמה גבוהה יותר ממרבית האנשים. קשה וכמעט בלתי אפשרי להפסיק את הרגשת החרדה, שהינה כה מטרידה עד כדי הפרעה ביכולתו של הסובל ממנה להתרכז המשימות פשוטות, ואף עלולה לגרום לבעיות זיכרון וריכוז .

קושי באיבחון חרדה כללית

לפעמים קשה לאבחן הפרעת חרדה כללית. חסרים בהפרעה זו תסמינים דרמטיים ברורים.
חרדה זו אינה מופיעה כתגובה לגירוי ספציפי, ולא ניתן למצוא לה גורם ברור בעבר כגון תאונת דרכים או מלחמה שגרמה לטראומה.
בנוסף, התסמינים הגופניים של GAD טיפוסיים להפרעות רבות אחרות, במקביל, לעתים החרדה מופיעה יחד עם הפרעות אחרות ומחלות נוספות.
במקרים רבים, הפרעת חרדה כללית נעלמת לאחר שמטפלים במחלות נוספות המופיעות יחד עמה. במקרים אחרים GAD היא הבעיה הראשונית שיש לטפל בה תחילה, ולכן, חיוני שהפציינט יספק היסטוריה מפורטת לרופא הפסיכיאטר לפני תחילת הטיפול.

כמה אנשים סובלים מחרדה ומה הגורם?

יותר מחמישה מתוך מאה אנשים יפתחו הפרעת חרדה בשלב כלשהו בחייהם.
מהמחקרים עולה כי קיימים מגוון גורמים התורמים להופעת ההפרעה. גורמים אלה כוללים את הרקע המשפחתי, מאורעות חיים, תורשה ופקטורים ביולוגיים שונים.
למטופלים מסוימים יש נטייה תורשתית לפתח הפרעת חרדה. בנוסף קיימת נטייה משפחתית. בקרב אנשים שגדלו במשפחות שבהם לימדו אותם לראות את העולם כמקום מסוכן ולא ניתן לשליטה, למשל יש יותר נטייה לפתח חרדות. ההפרעה נוטה להופיע בשנות ה-20 המוקדמות, אך היא יכולה להופיע בילדות או בכל שלב אחר בחיים.

בחודשים עד שנים שלפני התפרצות ההפרעה, פציינטים רבים מדווחים על ריבוי מאורעות מעוררים מצוקה, כגון: מקרה מוות במשפחה, מחלה, אבדן משרה או גירושים. אך המומחים לבריאות הנפש טוענים שהמצוקה רק מזרזת את הופעת ההפרעה ואינה הגורם להפרעת החרדה הכללית.

למשל הופעת מחלת הסרטן או התקף לב של בן משפחה או אצל אנשים קרובים עלול לעורר אצל האדם דאגות, חרדות ופחדים לבריאותו, והוא עלול לרצות להיבדק אצל רופאים ומטפלים שונים ללא סיבה גופנית אמתית. עם זאת, חשוב לציין כי חלק מהאנשים הסובלים מחרדה אכן סובלים מבעיות בריאותיות אחרות בו זמנית, כגון: תת פעילות לבלוטת התריס, מחלות לב, סוכרת לא מאוזנת, יתר לחץ דם. מחלות אלה עלולות לגרום לשיבוש של חומרים כימיים מסוימים במוח כגון סרוטונין ונוראדרנלין, ועל ידי כך מחלות אלה גורמות להופעת דאגת יתר.

הפרעת חרדה כללית (כוללת) לעתים מתלווה להפרעות פסיכיאטריות אחרות כגון: דיכאון, עצבנות יתר, הפרעות חרדה אחרות, או שימוש יתר באלכוהול ושימוש בחומרים ממכרים אחרים כסמים.

טיפול בחרדה כללית

למרבה המזל, ניתן לטפל בחרדה כללית תמידית. הטיפול בעל סיכויי הצלחה גבוהים, כולל בדרך כלל שילוב של טיפול תרופתי, טיפול פסיכולוגי תמיכתי או טיפול התנהגותי קוגניטיבי CBT. אין טיפול אחיד הולם עבור GAD ויש להתאים תכנית טיפול אישית.

טכניקות לשליטה בחרדה

חלק מהסובלים מחרדות מדווחים על השגת שליטה על חייהם ללא תרופות בעזרת הדרכה פסיכולוגית נרחבת המלמדת טכניקות לשליטה בחרדה.
מתיחה והרפיה של קבוצות שרירים בטכניקה הידועה כהרפיית שרירים מתקדמת עוזרת לאחוז גדול מהמטופלים. מדיטציה, יוגה וביופידבק הם כלים אחרים להרגעות, אשר יכולים להיות מועילים עבור חלק מהאנשים שסובלים מחרדה. טכניקות אלה לא מספקות הקלה מידית, ככלל, הן משפיעות באופן הדרגתי ויש לתרגל אותן בקביעות על מנת להשיג תועלת ברת קיימא.

טיפול קוגניטיבי

טיפול קוגניטיבי מבוסס על הבנת תהליכי החשיבה ולימוד דרכים לשנות את תהליכי החשיבה כך שתושג שליטה על החרדות.
בטיפול הקוגניטיבי המטופל רוכש מיומנויות להערכת מצבים באופן מציאותי יותר, כך שיעוררו פחות חרדה. מלמדים את המטופל לזהות חרדות ומחשבות לא מציאותיות ומקנים לו טכניקות לשנות את תגובותיו (למחשבות אלה).
הטיפול הקוגניטיבי יכול לכלול הדרכה כיצד לשנות את ההתנהגות ולהתאים את סגנון החיים כך שיפחיתו את המצוקה.

טיפול תרופתי

טיפול מוצלח בחרדות משלב בדרך כלל טיפול תרופתי יחד עם טיפולי פסיכותרפיה וטכניקות לשליטה בחרדה כפי שצוין. קיים מגוון רחב של תרופות נוגדות חרדה וכן קיימות גם תרופות חדשות יותר, שבאופן רשמי מסווגות כנוגדות דיכאון, אך יכולות להיות מועילות גם בטיפול בחרדה.
השיקולים בבחירת התרופה מבוססים על נסיבות אישיות וכוללים את חומרת הפרעת החרדה, תופעות לוואי אפשריות ויכולת המטופל לפעול לפי ההוראות.
טיפול תרופתי נמשך בדרך כלל חודשים אחדים, אך יתכן שבקרב חלק מהמטופלים יהיה צורך בטיפול תרופתי ארוך יותר, שיכול להימשך כשנה או יותר.החלטת הרופא, איזו תרופה לרשום, מבוססת בחלקה על אורך הטיפול הצפוי למטופל.

אילו תרופות נמצאות בשימוש לטיפול בחרדה כללית?

הרשימה שבפניכם מציגה את הקבוצות העיקריות של התרופות הרבות הניתנות כטיפול בחרדה כללית. הסיווג לקבוצות נקבע לפי תכונותיהן הכימיות של התרופות. להלן מידע בסיסי וחשוב על מאפיניים עיקריים של תרופות אלה:

  • בנזודיאזפינים בנזודיאזפינים הן תרופות הפועלות יחסית במהירות. תופעת הלוואי העיקרית שלהן היא נמנום, אך יש בהן סיכון להתמכרות ולתלות בחומר הפעיל. מטופלים הלוקחים בנזודיאזפינים עלולים לחוות חזרה של תסמיני החרדה עם הפסקת נטילת התרופה. כמו כן הם עלולים לחוות סימני נסיגה זמניים. ניתן לצמצם את תופעות הלוואי אם המטופל והרופא פועלים תוך שיתוף פעולה.
  • חוסמי בטא – תרופות אלה ניתנות בעיקר כדי להפחית תסמיני חרדה מסוימים כגון הזעה ורעד, וכדי לשלוט בחרדה במצבים בהם המטופל מופיע בפני קהל כמו באירועים ציבוריים. לרב תרופות אלה מוצעות למטופלים הסובלים מפוביה חברתית. תופעות לוואי אפשריות של תרופות מקבוצה זו כוללות ירידה בלחץ הדם והאטה בקצב הלב.
  • טריציקלים (TCA) תרופות אלה היו הראשונות בטיפול בדיכאון, אך חלקן יעילות בחסימת התקפי פניקה וב – PTSD. חלקן יעילות בטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית OCD. תופעות הלוואי של תרופות מקבוצה זו כוללות נמנום, יובש בפה, סחרחורת והפרעה בתפקוד המיני, ויש המוטרדים בעיקר מעלייה במשקל.
  • מעכבי מונו אמין אוקסידאז (MAOI) תרופות מקבוצה זו ניתנות לטיפול בהפרעת פניקה, פוביה חברתית, PTSD והפרעת חרדה כללית, אך הן דורשות הגבלות תזונתיות, ויש רופאים אשר מעדיפים לנסות תחילה טיפולים תרופתיים אחרים.
  • מעכבי קליטה של סרוטונין (SSRI) תרופות מקבוצה זו הן התרופות היעילות והמקובלות בטיפול בהפרעת חרדה כללית. באופן מסורתי תחילת שימושם היה בטיפול בדיכאון, אך הבטיחות שלהם והנוחות של ה – SSRI הפכו אותם לתרופות הנפוצות ביותר בשימוש בתחום הפסיכיאטריה. תופעות הלוואי הן בדרך כלל פחותות ונוטות להיעלם במשך הזמן. חלק מתופעות הלוואי המדווחות הן אי תפקוד מיני ועלייה במשקל בטווח הארוך של הטיפול.
  • תרופות חדשות ישנן תרופות חדשות לטיפול בחרדות כגון מעכבי סרוטונין ונוראפינפרין בו זמנית (SNRI). ההבדל בין ה – SNRI ל – SSRI הנו פעילות ה – SNRI על מרכיב כימי נוסף במוח (נוראפינפרין). תופעות הלוואי השכיחות הן כאבי ראש ובחילות נוטות להיעלם במשך הזמן.

» קרא עוד: דיכאון וחרדה | פרופ' לאון ברינהאוס, פרופ' פנחס דנון


 

» קרא עוד על: הפרעת חרדה (Panic)  הפרעת חרדה חברתית

סגירת תפריט
03-6994244