התמכרות לספורט

ספורט משפר את הבריאות הגופנית והנפשית, אבל התמכרות לספורט עושה את הפעולה ההפוכה.
בעוד פעילות גופנית היא דרך מומלצת לשיפור הבריאות ואיכות החיים, כאשר היא נהפכת למרכז חייו של האדם ובאה על-חשבון מחויבויות אחרות שלו, כגון משפחה, חברים ועבודה, יש חשש שהתפתחה אצלו התמכרות פיזיולוגית ו/או פסיכולוגית לעיסוק בפעילות גופנית.

המכורים לספורט עשויים לקיים כמה אימונים ביום, ולא יעלה על דעתם להימנע מהאימון גם במקרה של פציעה, חולי או מחויבות הקשורה לחייהם האישיים. ההתמכרות עלולה לפגוע לפחות בשני תחומי חיים מתוך הארבעה הבאים:

  1. התחום הפסיכולוגי-ההתנהגותי – החשיבה הכפייתית על אימוני כושר ובניית סדר-היום על-פי זמני האימון פוגעות במהלך החיים המאוזן
  2. התחום החברתי והתעסוקתי – האימון מועדף על חברים ועבודה
  3. התחום המשפחתי – האימון מועדף על צורכיהם של בן/בת-הזוג והילדים
  4. התחום הגופני – היציאה לאימון נעשית גם בעת חולי או פציעה

מהם הסממנים של התמכרות לספורט?

  • העדפה להתאמן לבד, ולא עם קבוצה
  • חזרה על אותם סוגי אימון, כגון ריצה ארוכה או ספינינג
  • אימונים הנמשכים יותר משעתיים ביום
  • מדידה וחישוב כפייתיים של המשקל וכמות הקלוריות שנצרכו
  • אימון גם בזמן מחלה או פציעה
  • אימון עד לסף כאב ומעליו
  • העדפת הפעילות הגופנית על כל מחויבות אחרת

התמכרות לפעילות גופנית מורכבת מפרמטרים רבים
והיא מהווה דפוס התנהגותי מלאדפטיבי שכולל:

  1. סבילות, כלומר צורך של מספר הולך וגדל של אימונים כדי להגיע לאפקט רצוי או ירידה באפקט בתנאים של שמירה על העצמה הקבועה של האימונים
  2. תסמיני גמילה, כגון חרדה ועייפות, הדורשים את העצמה הקבועה של האימון או אפילו מאמץ גדול יותר מהרגיל במטרה להפחית את התסמינים
  3. אפקט הכוונה- כאשר אדם מבצע אימון ממושך או קשה יותר ממה שהתכוון לעשות
  4. זמן – כלומר, זמן רב מוקדש לאימון כדי להשיג את ההשפעה הפיזית הנדרשת
  5. קונפליקט – כלומר, הפחתת הפעילות החשובה כמו עבודה, תקשורת או מנוחה מכוון שזה מפריע לכמות האימון המתוכננת
  6. המשך אימון למרות מודעות לבעיות גופניות או פסיכולוגיות שהופיעו או החמירו בגלל האימון

סגירת תפריט
03-6994244