התמכרות למין

התעניינות וסקרנות מוגברת בנוגע למין מוכרת כמעט לכולנו, ובוודאי לגברים שבינינו.
אך כאשר מדובר בהתמכרות פתולוגית למין, הכוונה אינה לשיטוט מזדמן באתרי פורנו או לשליחת הודעות נטופי סקס לחברים. התמכרות למין היא תוצאה של דחף – היא התמכרות טורדנית אובססיבית, קיצונית, הפוגעת בתפקודו הבסיסי והיומיומי של האדם, במשפחתו, בעבודתו ובקשריו החברתיים.

מבחינה קלינית התמכרות למין לסקס היא מצב שבו סוג כלשהו של התנהגות מינית משפיע ומשבש את חיי האדם. נכון להיום, ארגון הפסיכיאטרים האמריקאים עדיין לא אישר עדיין מדדים אבחוניים להתמכרות למין. עם זאת, מדדים אבחוניים להתמכרות לחומרים מה-DSM-IV-TR שונו והותאמו לכדי לצורך אבחנה של התמכרות למין לסקס. על-פי מדדים מותאמים אלה התמכרות לסקס למין מוגדרת כהתנהגות מינית המובילה לליקויים או למצוקה, המתבטאים בקיום בו-זמני של לפחות בשלושה מהמדדים הבאים בו-זמנית במשך שנה:

  1. עוצמה גוברת או כמות גדלה של התנהגות מינית על-מנת להשיג תוצאה מסוימת או הפחתה של התנהגות מינית עם עניין קיים במין;
  2. תסמיני גמילה פסיכו-פיזיולוגיים או שינויים פיזיולוגיים ו/או שינויים פסיכולוגיים עם הפסקת ההתנהגות המינית, או ביצוע התנהגות מינית דומה בכדי להפיג מתח או להימנע מתסמיני גמילה;
  3. ההתנהגות המינית לאורך זמן רב, בעוצמה או בכמות גדולה מזו שתוכננה מלכתחילה;
  4. חשק תמידי ומאמצים להפחית או לשלוט את בהתנהגות המינית או לשלוט בה, אשר נכשלים בדרך-כלל נכשלים;
  5. השקעת זמן רב מושקע בפעילויות הדרושות בפעולות להכנה לקראת ההתנהגות המינית, בפעילות המינית עצמה או בהתאוששות מביצוע הפעולות;
  6. הפחתה או נטישה של פעילויות חברתיות ותעסוקתיות ננטשות או מופחתות עקב הפעילות המינית;
  7. המשכת הפעילות המינית נמשכת על-אף ההכרה בקיומה של בעיה פסיכולוגית או גופנית, וההכרה ולמרות ההבנה כי הפעילות עצמה היא זו אשר שהובילה לבעיה.

קיימת כיום הבנה נוירו-ביולוגית של התהליך המשותף לכל הפרעות ההתמכרות. התהליך התמכרותי משלב ליקויים בשלוש מערכות פועלות במקביל:

  1. מערכת הֲנִיע הנע וגמול (motivation-reward)
  2. מערכת ויסות רגשות (affect regulation)
  3. עיכוב התנהגות (behavioral inhibition)

 

טיפול

בטיפול הגמילה אין מלמדים את המכורים לא להתנזר ממין, אלא ללמוד ליהנות ממנו – ליהנות מהמגע, מהליטוף, מהחיבוק, מהחום, מהאנושיות שבו; ללמוד את מהות המין ואת משמעותו, ולראות אותו אשר רחבות בהרבה מן מעבר להאקט הטכני כשלעצמו.

על-פי-רוב, יעילותו של הטיפול בהתמכרות למין תהיה מְרבּית כאשר הטיפול אם הוא מורכב מגישות שונות המשלבות וישלב יחדיו מגוון של שיטות טיפול, אם הוא מותאם לכל אדם למטופל באופן אישי ואם הוא מתפתח עם התקדמותו של המטופל האדם.

הגישה המתוארת להלן פותחה תחת מתוך ההנחה כי שהתמכרות למין היא למעשה התמכרות ככל ההתמכרויות, שפשוט המוצאת את ביטויה על ידי בהתנהגות מינית. מדובר בנטייה מתמשכת להתנהגות יוצרת עונג לצורך ויסות רגשות או מצבים מכאיבים כתוצאה מוויסות עצמי פגום. כתוצאה מכך, על הטיפול בהתמכרות למין צריך להתייחס הן להתנהגות המינית והן לתהליך ההתמכרות.

הטיפול בהתנהגות מינית התמכרותי הוא על ידי מושתת על ניהול התסמינים, שעיקרו מניעת הישנות וטכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות. בעזרת אסטרטגיות למניעת ההישנות, מזהים המכורים למין מזהים את הגורמים והמצבים המעלים את הסיכון להתנהגות המינית, לומדים להתמודד ביעילות עם הדחפים המיניים, להחלים במהירות מתקופות של התנהגות זו, ולהשתמש ב"מעידות" כהזדמנות ללמוד על שיפור החלמתם.

האסטרטגיות למניעת ההישנות משיגות את הדחפים להתנהגות מינית כאותות למצבים רגשיים מופרעים, אשר על האדם לפתח עבורם שיטות ניהול יעילות ומסתגלות יותר לניהולם. על-ידי העתקת המוקד מהשליטה בהתנהגות אל הבנת הרגשות, הימנעות ההישנות מתאפשרת מעבר טבעי מניהול התנהגות לפסיכותרפיה פסיכודינמית

סגירת תפריט
03-6994244