הפרעת חרדה חברתית

ישנם הרבה מאוד סוגי הפרעות התנהגותיות, הנקראים, בשפה מקצועית, פוביות. בין ההפרעות המשמעותיות והמורכבות ביותר, נמצאת הפרעת חרדה חברתית המתאפיינת בחשש בלתי פוסק ורציף מפני התנהלות חברתית נורמטיבית ובעיקר מפני דחייה או ביקורת של אנשים. מכיוון שמדובר על חשש שקיים אצל רובנו ככולנו, כי הרי מי לא יילחץ או ידאג שמא דבר שיעשה או יאמר יזכה ללגלוג או לבוז, הרי שמבחינה מקצועית צריך להבחין בין תגובה שקולה והגיונית לבין תגובה קיצונית וחסרת פרופורציות, כזו שמקשה גם על ביצוע פעולות יומיומיות שגרתיות לחלוטין כמו יציאה לרחוב, מציאת עבודה או יצירת קשרים חברתיים, שלא לדבר על קשרים זוגיים או אינטימיים.

חרדה חברתיתההערכה היא שקרוב ל-7% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעת חרדה חברתית ברמה כזאת או אחרת. מלבד זאת, כ-13% מהאוכלוסייה מוערכים כבעלי סיכוי לפתח את ההפרעה במהלך חייהם. חשוב לדעת כי  זוהי הפרעה אופיינית יותר לנשים והן סובלות יותר מגברים מההפרעה ביחס של 1.5:1.

הסיבה שבגינה זוהי הפרעה שכמעט ואינה ידועה לציבור הרחב, היא מכיוון שלא מדובר על הפרעה בעל אפיל תקשורתי או כזו הגורמת לאדם לבצע פעולות מרחיקות לכת מבחינה ציבורית או חברתית. מרבית הלוקים בהפרעה הינם פאסיביים, מסוגרים בעצמם וחוששים, כמובן, מחשיפה, מה שגורם להם לחשוב שבעייתם ייחודית ונעוצה אך ורק בהם, מה שמביא לתסכול מתמשך ולסימפטומים קיצוניים יותר ככל שעובר הזמן ומתעכב הטיפול בהם.

סימפטומים של הפרעת חרדה חברתית

אפשר לחלק את הסימפטומים המרכזיים של הפרעת חרדה חברתית לפרמטרים פיזיולוגיים:

  1. דפיקות לב
  2. רעד
  3. קוצר נשימה
  4. כאבי בטן
  5. סחרחורת
  6. הזעת יתר ואודם בפנים (סומק)

תסמינים אלה הם ביטוי של הפעלת מערכת תגובה של fight or flight שתפקידה להכין אותנו להתמודדות עם סכנות. בחרדה חברתית לעיתים התוצאה היא freeze – האדם לא מסוגל לנוע או לדבר.

תסמינים קוגניטיביים: חרדה חברתית מעוררת מחשבות אוטומטיות, מיידיות ובלתי רציונאליות, העוסקות במה חושבים עלי, ואיך אני נראה כרגע בעיני אחרים. בדרך כלל התשובות האוטומטיות לשאלות הללו הן שליליות – אני אידיוט/מוזר/נלעג. בנוסף, כאשר החרדה החברתית מתעוררת ניתן לראות קשיים קוגניטיביים בעיקר בתחומי שליפה וזיכרון.

תסמינים התנהגותיים: הדרך של הסובל מחרדה חברתית להתמודד עם המצוקה הגדולה שהוא חש היא הימנעות. אנשים אלה משתדלים כמה שיותר להתרחק מסיטואציות חברתיות, על מנת שלא למצוא את עצמם במרכזה של סיטואציה חברתית (כמו למשל פחד מול קהל). הם בדרך כלל עומדים מהצד ומתבוננים במה שקורה בלי יכולת להיכנס לתוך הסיטואציה.

עיקר הטיפול בחרדה חברתית הוא טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, בו לומד המטופל טכניקות הרגעה ושליטה בסיטואציות חברתיות שעלולות להביא לכדי חרדה. במקרה הצורך, ישנו גם טיפול תרופתי.

כמוני | 03.03.2015
כמוני – התמכרות לאינטרנט קשורה לחרדה חברתית

» בחן את עצמך: איך אוכל לדעת אם מדובר בחרדה חברתית?


» קרא עוד על: הפרעת אימה (Panic)  הפרעת חרדה כללית

סגירת תפריט
03-6994244